1. אתמול בערב אני *הייתי* אוכל ארוחת ערב. (Indica il verbo “essere” al passato, prima di un verbo all’infinito con -ing)
2. כשהטלפון צלצל, היא *הייתה* מדברת בטלפון. (Usa la forma femminile di “essere” al passato)
3. בזמן שהילדים שיחקו בחוץ, אנחנו *היינו* שותים קפה. (Forma plurale di “essere” al passato)
4. כשהמורה נכנסה, התלמידים *היו* כותבים את המבחן. (Forma plurale maschile di “essere” al passato)
5. אתמול בשעה שבע, הוא *היה* קורא ספר במיטה. (Forma singolare maschile di “essere” al passato)
6. כשגשם התחיל לרדת, אני *הייתי* נוסע באוטובוס. (Uso della prima persona singolare)
7. בזמן שהחברים שיחקו כדורגל, היא *הייתה* שומעת מוזיקה. (Uso della terza persona singolare femminile)
8. כשהטיול התחיל, אנחנו *היינו* הולכים בשביל ההר. (Uso della prima persona plurale)
9. בזמן שההורים דיברו, הילדים *היו* משחקים בחדר. (Uso della terza persona plurale maschile)
10. כשהשמש זרחה, היא *הייתה* מבשלת ארוחת בוקר. (Uso femminile singolare)

1. אתמול בשעה עשר, אני *הייתי* כותב מכתב. (Usa “אני” con passato di היה)
2. כשהטלפון צלצל, היא *הייתה* קוראת עיתון. (Forma femminile singolare)
3. בזמן שהשכנים חגגו, אנחנו *היינו* מנגנים בגיטרה. (Prima persona plurale)
4. כשהגשם התחיל, הוא *היה* רץ הביתה. (Singolare maschile)
5. בזמן שהילדים למדו, המורה *הייתה* מסבירה את השיעור. (Terza persona femminile)
6. כשהמכונית עצרה, אני *הייתי* מדבר עם חבר. (Prima persona singolare)
7. בזמן שהשמש שקעה, הם *היו* מטיילים על החוף. (Terza persona plurale maschile)
8. כשהשיר התחיל, אני *הייתי* שומע את המוזיקה. (Prima persona singolare)
9. בזמן שהאור כיבה, היא *הייתה* כותבת ביומן. (Terza persona femminile)
10. כשהתעוררתי, הם *היו* עדיין ישנים. (Terza persona plurale maschile)